http://github.com/dylang/node-rsssite-lib/media/favicon.pngWebpage HTML Export plugin for ObsidianSat, 07 Feb 2026 13:07:32 GMTSat, 07 Feb 2026 13:07:19 GMT60The school of athens.png
אסכולת אתונה - רפאלPlato and Aristole in "school of athens".png347-427 לפנה״סאפלטוןאפלטון מצביע למעלה - מאמין שהאמת נמצאת מעבר לעולם הפיזי, שאני חווה על פי החושים שלי ולכן הוא אשליה.פיידון
דיאלוג של אפלטון על טבע האהבה 3>המשתהמכתביםכתבי אפלטון
המדינהPasted image 20260207005217.pngסוקרטס בירוק, בדיאלוג עם תלמידים, בינהם אלקיביאדס.399-470 לפנה״ס. ״אבי הפילוסופיה״. האמין בדיבור, ולא בכתיבה. סבר שפילוסופיה מתרחשת בעת דיאלוג.סוקרטס322 - 384 לפנה״סאריסטוהתיאטרון באתונה הייתה נחשבת לאמנות העל, שביטאה את כל גווניה של האמנות. תיאטרון לא היה סתם לפנאי - זו הייתה פעילות גדולה, ממומנת על ידי המדינה, פולחן דתי לאל דיונוסוס - אל הכאוס.הטרגדיה היווניתספרו של אריסטו שעוסק בתיאטרון. מאמין שתיאטרון הכרחי לעיבוד של רגשות ההמון, ושהתיאטרון בעל תפקיד פוליטי.הפואטיקה״אל מתוך מכונה״. תיאור מצב בסיפור או דרמה, בו הכותב מכניס לעלילה גורם נוסף שאינו נובע מהשרשרת הסיבתית העלילתית בשביל לפתור בעיה בעלילה. לפי אריסטו, זהו פיתרון בזוי ולא ריאליסטי.דאוס אקס מכינהמושג שטבע אריסטו, ופירושו חיקוי או ייצוג המציאות. אריסטו האמין שהעלילה חייבת להיות אמינה בשביל שהצופה יזדהה איתה, ויוכל לבצע סובלימציה של רגשותיו המודחקים, ולהגיע לקתרזיס.מימזיסטיהור, מירוק, נקודת שיא שאחריה רגיעה. הקתרזיס הוא רגע של משבר ומתח עליון מצד אחד ורגע של פתרון ואיזון, הקלה והנאה, מצד אחר.הקתרזיס הוא תגובה רגשית עזה הנחווית כפורקן אל מול מאורעות מחוללי חמלה, צער, ופחד. על פי אריסטו, הקרטזיס היא המטרה הרגשית של הטרגדיה היוונית. דרך עוררות אותן רגשות שליליים, הטרגדיה מובילה לפריקה רגשית, איזון נפשי, וזיכוך היצרים, שמאפשרת לנפש לחוות שחרור ותיקון מוסריהקתרזיס היא הסיבה האתית של אריסטו לקיום הטרגדיה, כיוון שהוא משיב לאדם איזון נפשי וסדר מוסרי. קתרזיסחטא הגאווה והיהירות. לרוב הגיבור בטרגדיה היוונית מאופיין בהיבריס, וההתנגשות שלו עם הגורל מניע את העלילה.היבריסהיגיון, תבונה. מחקר על פי השכל. בהקשר הרטורי, ניסיון לבסס טענה עם עקרונות לוגים רציונלים.לוגוסבקונטקס של רטוריקה אריסטוטלית, אתוס היא אמינות הדובר. על פי אריסטו, על הדובר לייצר אתוס מיד בתחילת דבריו, בשביל לייצר כשירות מוסרית. לדעת אחרים כדוגמת איסוקרטס, האתוס של נואם מושפע מתפיסה כוללת של דמותו על ידי הקהל על פי היכרות הקודמת עם ההיסטוריה שלו ודעותיו, שמתקבלת עוד טרם החל לשאת את דבריו.אריסטו מצביע על שלושה דרכים לבסס אתוס: פרונסיס - כישורים מעשיים, ידע נרכש. ארטה - כישורים מולדים, מתת אל. אונויה - רצון טוב כלפי המאזינים. פגיעה באתוס יכולה להתחולל על ידי: לדובר יש עניין אישי גלוי בנושא ותוצאות דבריו לדובר יש מניע נסתר בנושא ותוצאות דבריו הדובר מגלה חוסר ידע או עניין בתחום עליו הוא מדבר אתוספנייה רטורית לרגשות הקהל. השימוש בפאתוס ככלי רטורי מכוון לשנות את דעת הקהל באמצעות פנייה לרגשותיו, במיוחד לצער או רחמים, וניסיון לעורר תחושות אהדה, חמלה, וצער אצלם.אריסטו ציין 3 אפשרויות שימוש בפאתוס: מטאפורה, סיפור, סדרת שאלות מעוררת סקרנות הגשה רגשנית, ריבוי מרכיבים רגשניים בנאום בסיום נאום או דברים פאתוסאמנות השכנוע באמצות השפה.רטוריקהאפלטון האמין שתיאטרון - אמנות - היא הסחת דעת מסוכנת. הוא חשב שהיא שקר כפול, העתק של המציאות החושית שהיא אשליה גם ככה.מחזה מאת אייסכילוס על מיתוס גניבת האש מהאלים והענקתו לבני האדם.פרומתאוסהמחזאי הראשון, הוגה רעיון הכנסת השחקן השני.אייסכילוסהמחזאי השני. מוסיף את השחקן השלישי ואת הסצנה מסביב. (?)סופוקלסמחזה מאת סופוקלס על אנטיגונה, אחותו ובתו של אדיפוס, הקרועה בין הבחירה להקשיב למלך תבאיי ולהשאיר את גופת אחייה בשדה לבין קבורתו. מתח בין צו המלך וצו האלים, ובין אינבידואל לחברה.אנטיגונהמחזה מאת סופוקלס על אדיפוס שפותר את חידת הספינקס, ומנסה להלחם בגורל שניתן לו (להרוג את אביו ולשכב עם אמו). מלחמה בין לוגוס הפילוסוף ומיתוס גורלנו. נענש בגלל ההיבריס והתעוור.אדיפוס
יוצר את החוויה של תיאטרון כבידור ולא אמירה פוליטית. ממציא הדאוס אקס מכינה. אריסטו בז לו.אוריפידסמחזאים ביוון העתיקהמחזה מאת אריסטופנס המתאר מרד של נשים בסדר הקיים, על ידי שביתת סקס מול הגברים.ליזיסטרטהאריסטופנסמגדולי משוררי יוון העתיקה. מאה 8-7 לפנה״ס.הומרוס
אפוס מאת הומרוס. סיפור חזרתו של אודיסאוס מטרויה לביתו באיתקה.כיום משמש גם כביטוי לתיאור מסע ארוך ורב תלאות.האודיסאהקומדיה
אפוס מאת הומרוס. סיפור כיבושה של טרויה.אליאדהשלוש סוגות הדרמה לפי אריסטואפוס, או שירה אפית.אפוס
סיפור בספר ״המדינה״ של אפלטון, על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה חשוכה ורותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד. מאחוריהם ישנה חומה, ומאחוריה - מדורה שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין האש לבין החומה חולפים אנשים נושאי פסלים. הפסלים נישאים מעל גובה החומה, ומוארים מצה אחד על ידי המדורה, וכך מטילים צל על הקיר שהאסירים רואים. כשהאנשים עם הפסלים משמיעים את קולים, הם שומעים את ההד ששב מן הקיר. לפיכך, סבורים האסירים שמה שהם רואים הוא המציאות, הם מפתחים תרבות ותאוריות לגביהם, ובונים את עולמם הרוחני לפי המשתקף בקיר.אחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו, שריריו מנוונים מישיבה, וכוח כלשהו גורר אותו אל מחוץ למערה. כאשר הוא מגיע אל מחוץ למערה, הוא אינו יכול לראות דבר משום שהוא מורגל לחושך של המערה. אחרי זמן מה, הוא רואה צללים מטושטשים (כמו על הקיר), וכשעובר זמן הוא יכול להתבונן ולראות את הטבע, הציפורים, גרמי השמיים בלילה. הוא יכול גם להבחין בצילו שלו.האסיר מחליט לחזור למערה ולספר לאסירים האחרים על נפלאות העולם בחוץ ולשחררם. כאשר הוא חוזר למערה, הוא שוב לא יכול לראות דבר, כי עיניו התרגלו לאור השמש ואינן רואות בחשכה. האסירים לועגים לו וטוענים שהתעוור. הוא מנסה לספר להם על העולם שבחוץ, אבל הם מבטלים את דבריו בזלזול. האסיר עומד על דעתו, אך הם מחליטים שאם מישהו ינסה לשחרר אותם, הם ירצחו אותו כדי לא להתעוור. הסבר פילוסופי העולם שלנו הוא עולם הצללים, עולם החושים - אשליה. ישנו עולם אידיאות קבוע שנגלה לפילוסוף שיוצא מהמערה. האור הוא מקור אידאי לאידיאיות - היש המושלם, השמש, הטוב הנצחי, אלוהים. הסבר היסטורי אפלטון מספר שיקוף היסטורי של משפט סוקרטס במקום דיאלוגים רגילים. אנשי המערה הם אנשי המדינה שחוששים מין ״המוארים״ שמחוץ למערה, ומעדיפים את הבערות, ולכן מענישים את הפילוסוף. הסבר איזוטרי-פוליטי בהקשר לשאר הספר ״המדינה״ בו אלפטון דן בשיטות משטר, ניתן לראות את המשל כהתנגדות לדמוקרטיה ולשלטון ההמונים, ובעד שלטון של מלך פילוסוף. משל המערההתקופה הקלאסיתדמוקרטיה (באתונה - דמוקרטיה ישירה) כללה רק גברים אזרחים בעלי רכוש. תפקידים רבים אויישו בעזרת הגרלה ולא בחירות - שיטה שמבטאת אמון מוחלט באזרח הפשוט.במלחמה נגד ספרטה, האתונאים מינו מפקד לצבא בצורה שרירותית ולכן הפסידו לספרטנים.מלטינית - ״קולטורה״: עבודת האדמה, חקלאות. החל מתקופת האימפריה הרומית, המשמעות של המושג הופכת מופשטת.ע״פ אדוארד טיילור (המאה ה-19), המכלול של כל מה שאנו קוראים, מנהגי, חוקי וערכי החברה, אמנות, ספרות, אמונות ומידע מדעי.ע״פ קליפורד גרץ, הקניין הרוחני של האנושות - הידע הנצבר על ידה לאורך ההיסטוריה. מסורת, מורשת, טכנולוגיה, ספריות, דרך חיים, תיאוריות.בעברית, המילה תרבות מופיעה לראשונה בספר ״במדבר״, כמילה יחידאית (מילה המופיעה רק פעם אחת בתנ״ך), מה שהופך את משמעותה המקורית ללא ברורה. ניתן להבין מהטקסט כי המשמעות הינה שלילית, מהשורש תרבית, התרבות, אספסוף. ריבוי של אנשים חוטאים.מהי הנקודה שניתן לסמן כתחילת התרבות? הפרדות מהקופים (הומנידיים - קבוצת קופי-האדם) ההומוארקטוס, האדם הזקוף, שהתפתח לפני כ2.5-3 מיליון שנה. ההליכה על שתיים היא נקודת מפנה משמעותית: הרגליים הקדמיות משתחררות והופכות ידיים פנויות וחופשיות. הכלים הראשונים היכולת לבנות חפצים מופיעה לראשונה לפני כ1.5 מיליון שנה. התחילו להשתמש באש ולייצר כלים מורכבים. קבוצה מאורגנת, מתקשרת, ובעלת טקסים ההומוסאפיאנס, האדם היודע, מסמל את התחלת התרבות המופשטת והסימבולית. העדות הראשונה לכך, לפני כ150-160 אלף שנה, היא קבורה אנושית מסודרת. גופות שנקברו בדרך מסוימת, לכיוון מסוים, הן הוכחה למערכת אמונות מופשטת, הפרדות הנפש מהגוף. ההומוסאפיאנס האמינו במוות, ובחיים אחרי המוות, מושגים מופשטים שדורשים שפה ואמונה משותפת. יצירות האמנות הראשונות ביהסטוריה המתועדת הן ציורי מערות, פרסקות על קירות מערה מלפני כ40-50 אלף שנה. הביטוי הראשון ליצירתיות ותפיסה אסתטית של העולם שניתן להצביע עליו.מושג הקולטורה מופיע לראשונה עם המהפכה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה), לפני כ-10,000 שנה. עד אז, האדם היה תלוי בציד ובלקט. רגע זה מסמן נקודת מפתח בתרבות האדם.ציביליזציה מגיעה מהמילה הלטינית civitias, שמשמעותה עיר. ברגע שהאדם מתחיל לעבוד את האדמה, הוא לא יכול לנדוד ממקום למקום, ומתחילה התיישבות. ניתן לקרוא את הסיפור המקראי של קין והבל בראי זה - קין, עובד האדמה, רצח את הבל, רועה הצאן. קין קולל ב״נע ונד״, ומתיישב ובונה את העיר הראשונה בתנ״ך. המאבק שלהם משקף את המאבק הקדום בין רועי הצאן לקבוצות המתיישבים החקלאים.בנוסף לכך, החלקאות גורמת להתפתחות הסחר. בפעם הראשונה בקבוצה אנושית ישנו תוצר יתר. אנו יכולים לייצר יותר חיטה ממה שהכפר שלנו צריך בשביל להתקיים.תהליך התפתחות הכתב מואץ במהפכה החלקאית. השימוש הראשוני של הכתב לא היה לשירה הוא אמנות. שימושו העיקרי בתקופה זו היא 2 מטרות: רישום המסחר. לדוגמה, טבלת אקסל עתיקה של מתי מכרתי כמה חיטה ולמי. הכתב אפשר שימור ידע, ובתחילתו שימש בעיקר לידע כלכלי. תיעוד ההיסטוריה. לפני הכתב, ההיסטוריה עברה בעל-פה ובאמצעים אריכאולוגים. ברגע שיש תעודות, ״קבלות״, חוזים, מסורת כתובה - ישנה היסטוריה כתובה. החקלאות גם הובילה לייצור היין. יין הוא כלי לתקשר עם התת מודע, ובזוכותו גם מתחילות מיתולוגיות. יין הוא גם מותרות, כלומר, תוצרת של מזון ומשקאות שאינה לשם הישרדות. התרבות גם כן היא, מותרות. בתרבות היהודית, נוח הוא היינן הראשון, וגם השיכור הראשון.תרבותמצרפתית: ״לידה מחדש״. תופעה תרבותית שהחלה באיטליה במאה ה-15. נקודת ההתחלה של המודרנה המערבית, כפי שתבעה תנועת ההשכלה בצרפת במאה ה-18.רנסאנס
אלכסנדר הגדול, מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. חי במאה ה-4 לפנה״ס. למד אצל אריסטו. אבי האימפריה הראשונה, כבש מהודו ועד מצרים, הפיץ את הרעיונות היוונים ברחבי העולם: הרעיונות, השפה, והאסתטיקה שלמד מאריסטו. כיבושיו הובילו להתפתחות ההלניזם.אלכסנדר הגדולתרבות שמיזגה את היסודות היוונים, שהיו מורכבים כלפי פנים מאוסף של ערי-מדינה עצמאיות, הפכה אותה לאוניברסלית, ומיזגה אותה עם תרבויות מקומיות. אחת מיסודות תרבות המערב כיום.הלניזםעל פי ניטשה, הטרגדיה היוונית מושתת על המתח שבין אפולון (אל היופי, הסדר, והתרבות) לדיוניסוס (אל הכאוס, הפרא, הטבע, הכיעור). הסדר התרבותי מול הטבע הכאוטי, העיר מול העולם.הפילוסופיה (מיוונית: אהבת החכמה) מתפתחת באתונה המאה החמישית לפנה״ס.פילוסופיהמטריאליזםרומא כבשה את יוון צבאית, אך יוון כבשה את רומא תרבותית: רומא השתלטה על יוון במאה ה-2 לפנה״ס, אך התרבות היוונית-הלניסטית הייתה דומיננטית והשפיעה על התרבות הרומית.הפילוסופיה הרומית היא מעשית בעיקרה, להבדיל מהפילוסופיה היוונית שהתמקדה במטאפיזיקה מופשטת. הפילוסופיה נשענה על המחשבה ההלניסטית אך התאימה אותם לערכים רומיים, כמו שירות המדינה, משמעת עצמית, ותחושת חובה (Pietas). דגש רב על איך ״לחיות נכון״.פילוסופיה רומיתבמיתולוגיה הרומית - אחים תאומים, בניו של אל המלחמה מרס. לפי האגדה, יינקו מזאבה, ובבגרותם ייסדו את העיר רומא. רומלוס בנה חומה, רמוס צחק עליה וקפץ מעליה, ורומולוס הרג אותו.רמוס ורומולוסרומולוס מסמל את האופי של רומא - לוחמנות פרגמטיתהפילוסופיה היוונית התעסקה באידיאליזם - אידיאות, רוח, רעיונות גדולים, לעומת מטריאליזם, חומרנות, ועושר ברומאהזרם שהתפתח בעקבות אפיקורוס, ודגל בחיפוש אחר הנאה מתונה (אטרקסיה - שלווה) והמנעות מכאב. מאמינים שהנאה גדולה מובילה לכאב גדול. ״דיאטה״: אורח חיים צנוע, המנעות מתשוקות אקסטרווגנזיות שמייצרות סבל עתידי.אפיקוריותמושג שטבע קיקרו, ומשמעותו המילולית: חקלאות-אדם. כפי שניתן לעבוד את האדמה, כך ניתן לעבוד את הנפש ברמה הרוחנית.קולטורה אנימהעידן הציר, או מהפכת הציר (שאשר סלה ולפי האינטרנט הוא בלבד, מכנה ״תרבויות אקסיאליות״, כלומר תרבויות הציר) הוא מושג שטבע הפילוסוף קרל יאספרס. המושג מתאר תקופה מכוננת במאות ה3-8 לפנה״ס, בה במרחבים שונים על אותו קו רוחב טרופי, התפתחו במקביל מחשבות מהפכניות בעלות מאפיינים משותפים, ללא קשר ישיר בין האזורים: ישראל - תקופת הנביאים, קריאת תיגר על פולחן וקורבנות, ביסוס האתיקה והצדק החברתי יוון - התפתחות הפילוסופיה, פיתוח החשיבה הרפלקטיבית, החשיבה על החשיבה הודו - בודהה - מתודה וכלי עזר מחשבתיים, ג'איניזם, הינדואיזם סין - קונפוציאניזם שעוסק בתיקון מוסר האדם והחברה, וטאואיזם שעוסק בדרך שלפיה ראוי לחיות. כל התרבויות הנ״ל מאופניינות בתביעה מוסרית אוניברסלית שלא קשורה בהכרח לפולחן הדת עצמו, וכן בחשיבה רפלקטיבית.עידן הציר - תרבויות אקסיאליותאסתטיקהמודרנההאסכולה הסטואית דגלה בחיים לפי התבונה (לוגוס), קבלת הגורל, ושליטה ברגשות (אפתיה). הסטואיקנים מאמינים שאין שליטה בגורל, והעולם חוזר על עצמו לנצח. השליטה היחידה האפשרית היא החוסן הפנימי.סטואיזם
זרם שייסד אנטיסתנסציניקניםפילוסוף רומי (455–360 לפנה"ס).אנטיסתנס
פילוסוף רומי מסינופה (400–325 לפנה"ס). כונה ״קיון״ - כלב ביוונית. מאסכולת הציניקנים. חי בחבית.דיוגנסלמרות שרומא כבשו את העולם, הפילוסופיה הרומית התעסקה יותר בלברוח ממנו. לעומת היוונים, שהיו בעלי כוח ישיר על המתרחש בפוליס, אנשים באימפריה הרומית היו קטנים וחסרי חשיבות. כשהעולם גדול מידי לתיקון - פונים פנימה.האמונה שלא ניתן להגיע לאף החלטה, כי אפשר להטיל ספק בהכל. קריאת תיגר על היכולת להשיג הבנה כלשהי בעולם.ספקנותחילוניותקדמהערך הפרט. בתקופת הרנסאנס, אמנים חתמו לראשונה על יצירותיהם (בימי הביניים לרוב אמנות הייתה אנונימית ולמען הכלל או הכנסייה).מושג הקניין האישי מתפתח.אינדיבידואליזםהעולם הוא רומא, רומא היא העולם. תחת האימפריה הרומית, אם היית בפנים - היית חלק מציביליזה, אם היית בחוץ - היית ברברי.אוניברסליותמקור המילה ברברי - חיקוי לפטפוטי הלשון הזרה של בני העם האחר. ללא-דוברי יוונית, שפות אחרות נשמעו כמו ג'יבריש (באר-באר-באר). שימש ביוון ורומא בלעג לעמים זרים ונחותים."זוז, אתה מסתיר לי את השמש"מאמינה בסמכות הבלעדית של מוסד הכנסייה לפרש את המקרא.נצרות קתוליתמבנה לוגי של שתי הנחות ומסקנה (כל אדם הוא בן תמותה + סוקרטס בן אדם = סוקרטס בן תמותה)גוטנברג, ~1450 הדפוס שבר את מונופול הכנסייה על הידע ואפשר את הפצתו ההמונית כשהפך את הספרים למוצר נגיש ונפוץהמצאת הדפוסב1543, מתפרסמים שני ספרים פורצי דרך. האחד של קופרניקוס על אסטרונומיה, והשני של ווזליוס על אנטומיהוסאליוס, 1543 אוסף ספרי אנטומיה מהפכנייםקופרניקוס, 1543 ספר פורץ דרך באסטרונומיה - השמש היא מרכז היקום, והארץ חגה סביבו, ולא להפך.על הקפות כיפות השמייםפורסמו באותו חודש, וסימנו מעבר מהסתמכות על טקסטים עתיקים לתצפית ישירה וניתוח מדעיההיסטוריון אדוארד גיבון טוען שהאימפריה הרומית נפלה בשל אימוץ הקתוליות - ורואה בערכיה (ענווה, פציפיזם) גורם שפגע ביכולת הלחימה הרומית.נצרות פרוטסטנטיתבלטינית: ״כתבי הקודש בלבד״. אחד מחמשת העקרונות התאולוגיים היסודיים בנצרות הפרוטסטנטית. כל אדם יכול להבין ולפרש בעצמו את כתבי הקודש, וכתבי הקודש הם הסמכות היחידה והבלעדית.תרגום יווני לאמת + אמונה. גילוי האמת, אי-כיסוי המציאות.המחשבה על המחשבההמרחב הביתי והכלכלי, שמנוהל על ידי נשים ועבדים. מכאן נגזרת המילה ״אקונומיה״ - כלכלהעיר-המדינה, ומרחבם של הגברים החופשיים. מכאן נגזרת המילה ״פוליטיקה״.על פי אפלטון, המציאות היומיומית, מגיעה מהמילה היוונית לרחם. הלידה היא יציאה מהמערה - הרחם - אל האור.
מהאל ארוס - אל התשוקה במיתולוגיה היוונית (במיתולוגיה הרומית - קופידון). במשתה משמש כסולם דרכו עולים מהיופי הגופני אל היופי האידאי המוחלט, האמת, החוכמה הנצחית.]]>מפת-מושגי-יסוד-בתרבות.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מפת מושגי יסוד בתרבות.canvasSat, 07 Feb 2026 13:06:49 GMT<figure><img src="."></figure>מושגים/אינדיבידואליזם.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אינדיבידואליזם.mdSat, 07 Feb 2026 13:05:17 GMTאפלטון על טבע האהבה 3>]]>מושגים/המשתה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/המשתה.mdSat, 07 Feb 2026 12:53:20 GMTנצרות-פרוטסטנטית.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/נצרות פרוטסטנטית.mdSat, 07 Feb 2026 12:19:43 GMTמושגים/נצרות-קתולית.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/נצרות קתולית.mdSat, 07 Feb 2026 12:15:28 GMTהמצאת-הדפוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/המצאת הדפוס.mdSat, 07 Feb 2026 12:14:06 GMTעל-הקפות-כיפות-השמיים.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/על הקפות כיפות השמיים.mdSat, 07 Feb 2026 12:09:54 GMTמושגים/אפיקוריות.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אפיקוריות.mdSat, 07 Feb 2026 11:51:29 GMTציניקנים. חי בחבית.]]>מושגים/דיוגנס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/דיוגנס.mdSat, 07 Feb 2026 11:44:47 GMTמושגים/קדמה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/קדמה.mdFri, 06 Feb 2026 15:05:41 GMTמושגים/אוניברסליות.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אוניברסליות.mdSat, 07 Feb 2026 11:01:00 GMTמושגים/רמוס-ורומולוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/רמוס ורומולוס.mdSat, 07 Feb 2026 10:58:52 GMTאנטיסתנס]]>מושגים/ציניקנים.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/ציניקנים.mdSat, 07 Feb 2026 10:14:17 GMTמושגים/אנטיסתנס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אנטיסתנס.mdSat, 07 Feb 2026 10:13:46 GMTמושגים/אסתטיקה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אסתטיקה.mdSat, 07 Feb 2026 10:04:26 GMTמושגים/פילוסופיה-רומית.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/פילוסופיה רומית.mdSat, 07 Feb 2026 10:03:06 GMTמושגים/ספקנות.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/ספקנות.mdSat, 07 Feb 2026 09:53:22 GMTמושגים/סטואיזם.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/סטואיזם.mdSat, 07 Feb 2026 09:50:16 GMTמושגים/פילוסופיה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/פילוסופיה.mdSat, 07 Feb 2026 09:47:44 GMTמושגים/לוגוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/לוגוס.mdSat, 07 Feb 2026 01:20:16 GMTמושגים/אמת.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אמת.mdSat, 07 Feb 2026 01:19:30 GMTמושגים/עידן-הציר-תרבויות-אקסיאליות.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/עידן הציר - תרבויות אקסיאליות.mdSat, 07 Feb 2026 01:17:53 GMTמושגים/הלניזם.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/הלניזם.mdSat, 07 Feb 2026 01:00:38 GMTאריסטו. אבי האימפריה הראשונה, כבש מהודו ועד מצרים, הפיץ את הרעיונות היוונים ברחבי העולם: הרעיונות, השפה, והאסתטיקה שלמד מאריסטו. כיבושיו הובילו להתפתחות ההלניזם.]]>מושגים/אלכסנדר-הגדול.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אלכסנדר הגדול.mdSat, 07 Feb 2026 01:00:15 GMTסיפור בספר ״המדינה״ של אפלטון, על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה חשוכה ורותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד. מאחוריהם ישנה חומה, ומאחוריה - מדורה שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין האש לבין החומה חולפים אנשים נושאי פסלים. הפסלים נישאים מעל גובה החומה, ומוארים מצה אחד על ידי המדורה, וכך מטילים צל על הקיר שהאסירים רואים. כשהאנשים עם הפסלים משמיעים את קולים, הם שומעים את ההד ששב מן הקיר. לפיכך, סבורים האסירים שמה שהם רואים הוא המציאות, הם מפתחים תרבות ותאוריות לגביהם, ובונים את עולמם הרוחני לפי המשתקף בקיר.אחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו, שריריו מנוונים מישיבה, וכוח כלשהו גורר אותו אל מחוץ למערה. כאשר הוא מגיע אל מחוץ למערה, הוא אינו יכול לראות דבר משום שהוא מורגל לחושך של המערה. אחרי זמן מה, הוא רואה צללים מטושטשים (כמו על הקיר), וכשעובר זמן הוא יכול להתבונן ולראות את הטבע, הציפורים, גרמי השמיים בלילה. הוא יכול גם להבחין בצילו שלו.האסיר מחליט לחזור למערה ולספר לאסירים האחרים על נפלאות העולם בחוץ ולשחררם. כאשר הוא חוזר למערה, הוא שוב לא יכול לראות דבר, כי עיניו התרגלו לאור השמש ואינן רואות בחשכה. האסירים לועגים לו וטוענים שהתעוור. הוא מנסה לספר להם על העולם שבחוץ, אבל הם מבטלים את דבריו בזלזול. האסיר עומד על דעתו, אך הם מחליטים שאם מישהו ינסה לשחרר אותם, הם ירצחו אותו כדי לא להתעוור. הסבר פילוסופי העולם שלנו הוא עולם הצללים, עולם החושים - אשליה. ישנו עולם אידיאות קבוע שנגלה לפילוסוף שיוצא מהמערה. האור הוא מקור אידאי לאידיאיות - היש המושלם, השמש, הטוב הנצחי, אלוהים. הסבר היסטורי אפלטון מספר שיקוף היסטורי של משפט סוקרטס במקום דיאלוגים רגילים. אנשי המערה הם אנשי המדינה שחוששים מין ״המוארים״ שמחוץ למערה, ומעדיפים את הבערות, ולכן מענישים את הפילוסוף. הסבר איזוטרי-פוליטי בהקשר לשאר הספר ״המדינה״ בו אלפטון דן בשיטות משטר, ניתן לראות את המשל כהתנגדות לדמוקרטיה ולשלטון ההמונים, ובעד שלטון של מלך פילוסוף. ]]>מושגים/משל-המערה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/משל המערה.mdSat, 07 Feb 2026 00:39:36 GMT<figure><img src="."></figure>מושגים/אפוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אפוס.mdSat, 07 Feb 2026 00:31:30 GMTאפוס מאת הומרוס. סיפור כיבושה של טרויה.]]>מושגים/אליאדה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אליאדה.mdSat, 07 Feb 2026 00:31:23 GMTאפוס מאת הומרוס. סיפור חזרתו של אודיסאוס מטרויה לביתו באיתקה.כיום משמש גם כביטוי לתיאור מסע ארוך ורב תלאות.]]>מושגים/האודיסאה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/האודיסאה.mdSat, 07 Feb 2026 00:31:23 GMTמושגים/הומרוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/הומרוס.mdSat, 07 Feb 2026 00:30:05 GMTמושגים/ליזיסטרטה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/ליזיסטרטה.mdSat, 07 Feb 2026 00:25:36 GMTדאוס אקס מכינה. אריסטו בז לו.]]>מושגים/אוריפידס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אוריפידס.mdSat, 07 Feb 2026 00:24:32 GMTמושגים/אדיפוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אדיפוס.mdSat, 07 Feb 2026 00:22:39 GMTמושגים/אנטיגונה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אנטיגונה.mdSat, 07 Feb 2026 00:21:36 GMTמושגים/פרומתאוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/פרומתאוס.mdSat, 07 Feb 2026 00:21:33 GMTמושגים/סופוקלס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/סופוקלס.mdSat, 07 Feb 2026 00:19:49 GMTמושגים/אייסכילוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אייסכילוס.mdSat, 07 Feb 2026 00:18:13 GMTמושגים/היבריס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/היבריס.mdSat, 07 Feb 2026 00:11:43 GMTמושגים/אתוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אתוס.mdSat, 07 Feb 2026 00:10:26 GMTמושגים/רטוריקה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/רטוריקה.mdSat, 07 Feb 2026 00:06:04 GMTמושגים/פאתוס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/פאתוס.mdSat, 07 Feb 2026 00:04:42 GMTמושגים/קתרזיס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/קתרזיס.mdSat, 07 Feb 2026 00:00:45 GMTמושגים/דאוס-אקס-מכינה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/דאוס אקס מכינה.mdFri, 06 Feb 2026 23:51:48 GMTמושגים/מימזיס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/מימזיס.mdFri, 06 Feb 2026 23:50:10 GMTמושגים/הטרגדיה-היוונית.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/הטרגדיה היוונית.mdFri, 06 Feb 2026 23:47:52 GMTמושגים/תרבות.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/תרבות.mdFri, 06 Feb 2026 23:41:21 GMTמושגים/טרגדיה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/טרגדיה.mdFri, 06 Feb 2026 23:16:35 GMTמושגים/קומדיה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/קומדיה.mdFri, 06 Feb 2026 23:16:21 GMTמושגים/הפואטיקה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/הפואטיקה.mdFri, 06 Feb 2026 23:04:29 GMTמושגים/סוקרטס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/סוקרטס.mdFri, 06 Feb 2026 22:56:26 GMT]]>מושגים/pasted-image-20260207005217.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/Pasted image 20260207005217.pngFri, 06 Feb 2026 22:52:17 GMT<figure><img src="."></figure>מושגים/פרמנידס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/פרמנידס.mdFri, 06 Feb 2026 22:49:40 GMT]]>מושגים/pasted-image-20260207004219.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/Pasted image 20260207004219.pngFri, 06 Feb 2026 22:42:19 GMT<figure><img src="."></figure>מושגים/המדינה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/המדינה.mdFri, 06 Feb 2026 22:21:53 GMTמושגים/מכתבים.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/מכתבים.mdFri, 06 Feb 2026 22:21:03 GMTמושגים/ה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/ה.mdFri, 06 Feb 2026 22:19:44 GMTמושגים/פיידון.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/פיידון.mdFri, 06 Feb 2026 22:19:34 GMTמושגים/הרקוליטיס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/הרקוליטיס.mdFri, 06 Feb 2026 22:16:01 GMT]]>מושגים/plato-and-aristole-in-"school-of-athens".htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/Plato and Aristole in "school of athens".pngFri, 06 Feb 2026 22:11:29 GMT<figure><img src="."></figure>מושגים/אפלטון.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אפלטון.mdFri, 06 Feb 2026 22:10:51 GMT]]>מושגים/the-school-of-athens.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/The school of athens.pngFri, 06 Feb 2026 22:08:31 GMT<figure><img src="."></figure>]]>מושגים/pasted-image-20260207000809.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/Pasted image 20260207000809.pngFri, 06 Feb 2026 22:08:09 GMT<figure><img src="."></figure>מושגים/אריסטו.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אריסטו.mdFri, 06 Feb 2026 16:47:14 GMTמושגים/אונטולוגיה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/אונטולוגיה.mdFri, 06 Feb 2026 16:44:24 GMTמושגים/קולטורה-אנימה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/קולטורה אנימה.mdFri, 06 Feb 2026 15:13:27 GMTמושגים/רנסאנס.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/רנסאנס.mdFri, 06 Feb 2026 15:08:37 GMTמושגים/חילוניות.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/חילוניות.mdFri, 06 Feb 2026 15:05:52 GMTמושגים/קידמה.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/קידמה.mdFri, 06 Feb 2026 15:05:41 GMTמושגים/מטריאליזם.htmlבצלאל/קורסים/מושגי יסוד בתרבות/מושגים/מטריאליזם.mdFri, 06 Feb 2026 15:01:16 GMT